איך נפרה את היצירתיות שלנו

כשאנחנו נכנסים למסעדת בופה של אכול כפי יכולתך, לרוב אנו מעמיסים את צלחתנו יתר על המידה בשלל סוגי אוכל, העיניים לא יכולות להתאפק.

דבר שבדר"כ מביא לבעיות בעיכול וכאבי בטן.

חשבו רגע מה יקרה אם נגביל את עצמנו בבופה של החיים?

מה יקרה לצילומים שלנו אם נגביל את פלטת הצבעים שלנו? את לוח היצירתיות שלנו?

אם נאלץ את עצמנו להישאר בגבולות מסויימים, האם היצירתיות שלנו תעלה?

אני מאמינה בלאתגר את עצמנו ולשים לעצמנו חוקים נוקשים יותר לפני שאנו יוצאים לצלם.

ליצור מין אילוץ יצירתי שימקד אותנו יותר בזמן הצילום.

בעיקר עכשיו בעידן הדיגיטלי, שאפשר לצלם כמה שרוצים ואין את המגבלה שכל תמונה עולה שקל או יותר, דווקא עכשיו עלינו לעצור לרגע את הסוסים שלנו בטרם נלחץ על הכפתור.

הרבה פעמים הסטודנטים שלי שואלים אותי, איך אני רואה את כל מה שאני רואה כשאנחנו יוצאים יחד לצלם. כדי לראות את הדברים ששווים צילום צריך לפתח מיומנות של התבוננות. כצלמים עלינו להסתכל אחרת על המציאות וכשאנחנו מגבילים את עצמנו בדרך כזו או אחרת, אין לה ברירה ליצירתיות אלא להיות בשיאה ולהפתיע אותנו.

קחו לכם משימה, אם אתם מצלמים בצבע, נסו לצלם רק את הצבע האדום במשך שבוע.

או כחול או רק צבעים חמים או קרים.

אם אתם מצלמים בשחור לבן, נסו להתמקד רק באור ובאיזורים הבוהקים.

או ההיפך, לכו לכיוון ה-LOW KEY, (מי שלא קרא את הפוסט, לחיצה תביא אתכם לשם) והתמקדו רק בצללים ובאיזורים הכהים.

נסו להגביל את הנושא אותו אתם חוקרים. נסו להגביל את עצמכם גם בציוד בו אתם משתמשים, הצמדו לאותה עדשה לאורך כל הפרויקט המצולם.

דווקא כשאנחנו מגבילים את עצמנו, האפשרויות העומדות בפנינו הן אינסופיות.

אין כמו לצאת למסע של יצירת פרויקט צילומי, אתם עדיין פה? לא יצאתם לצלם?

אז לפחות תכתבו לי מה דעתכם.... אשמח לשמוע וגם לראות פרויקטים מצולמים שלכם.