צילום קיץ בסמארטפון
- אביטל אנגל

- 5 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
הקיץ דרך העדשה שלי: רגעים קטנים של בריחה מהחום
אני חייבת להודות, הקיץ הישראלי הוא לא החבר הכי טוב שלי.
החום הזה פשוט משגע אותי, ולרוב אני מעדיפה להישאר במזגן. אבל, וזה אבל גדול, יש משהו בקיץ הזה, באור המיוחד שלו, שפשוט קורא לי החוצה. קורה לי לא פעם שאני הולכת ברחוב, מזיעה כולי ורק רוצה להגיע כבר ליעד,
ופתאום משהו קטן תופס לי את העין.
עלה בצבע מיוחד, טיפות מים מבריקות, פרח יבש עם סיפור משלו... ואז אני עוצרת, מוציאה את הסמארטפון, ושוכחת לרגע מהחום.
ככה נוצרות רוב התמונות שאני אוהבת, רגעים קטנים של בריחה מהיומיום הלוהט. קבלו הצצה לכמה מהן.

תראו את העלה הזה. כשהשמש הייתה בדיוק מאחוריו, הוא פשוט זהר! זה מה שאני אוהבת בצילום מול האור - הוא נותן מין הילה כזאת לאובייקט ומדגיש את כל הפרטים הקטנים. אם אתם רוצים שהאובייקט שלכם יקבל עומק, הורידו קצת את החשיפה,
כשאתם נוגעים במסך לפוקוס, מופיע לכם קו עם אייקון קטן של שמש, זאת השליטה שלכם בחשיפה.
במקרה הזה, אפשר ממש לראות את הוורידים של העלה. וטיפ קטן ממני: לפעמים, אחרי הצילום, אני משתמשת באפליקציית סנאפסיד כדי קצת להכהות את הרקע.
זה עוזר לעלה לבלוט עוד יותר ונותן לתמונה יותר עומק. נסו את זה.

אין צורך לחפש רחוק בשביל צילום יפה. לפעמים, כל מה שצריך זה להתבונן במה שיש ממש לידנו. הטיפות האלה על הזכוכית, עם הפרח המטושטש ברקע, פשוט הקסימו אותי. שיחקתי קצת עם הפוקוס כדי שהטיפות יהיו חדות והרקע מטושטש,
וזה יצר מין תחושה כזאת של עומק. זה מזכיר לי שיופי יכול להיות גם בדברים הכי פשוטים ויומיומיים.

הים תמיד יפה, אבל הפעם משך את תשומת הלב שלי משהו אחר לגמרי, במהלך סדנת צילום בסמארטפון שהעברתי לבני הגרעין שלי, במפגש מרגש.
הפרחים היבשים האלה בקדמת התמונה. יש בהם משהו נוגע ללב, הם כמו עדות חרוכה לעוצמה של הקיץ. הניגוד בינם לבין הכחול האינסופי של הים יוצר תחושה מיוחדת. כאן התמקדתי בפרחים כדי שהים יהיה קצת מטושטש מאחורה,
זה מוסיף מימד לתמונה.

אין דבר שאני יותר אוהבת מלראות צבעים עזים בטבע. העלה הזה פשוט קפץ לי לעין! השילוב של הירוק הבוהק עם האדום העשיר פשוט משגע. כשהשמש מאירה עליהם, הצבעים נראים עוד יותר חיים. תמיד שווה לנסות לצלם עלים ופרחים כשהאור עובר דרכם, זה יכול ליצור מראות מדהימים.

אני מודה, יש לי חיבה מיוחדת לצמחים קצת קשוחים כמו הצבר. והפרחים הקטנים האלה, שמופיעים דווקא מתוך העלים הקוצניים, הם פשוט הפתעה מתוקה. הם כל כך עדינים ויפים בצבע הוורוד אדום שלהם. ניסיתי לצלם אותם מקרוב כדי להראות את הפרטים הקטנים על רקע העלה הגדול והירוק.
במקרה הזה השתמשתי במצב דיוקן ולא במצב תמונה, כדי שאוכל לטשטש את הרקע באופן משמעותי.

לפעמים, כל מה שצריך זה לשנות את נקודת המבט כדי לראות דברים אחרת.
במקום לצלם את הדשא מלמעלה, התכופפתי ממש נמוך, והשתמשתי בעדשה הקדמית של המצלמה (סלפי). אני ממש אוהבת את המבט מעין הנמלה שהופך כל דבר שגרתי
ל-WOW. פתאום, הדשא הפך ליער ירוק ואינסופי. הפרספקטיבה הזו נותנת תחושה אחרת לתמונה. ביום שטוף שמש כזה, הירוק פשוט קופץ החוצה.

השעות שלפני השקיעה הן פשוט קסם מבחינת אור. האור נהיה רך וזהוב, וכל דבר נראה אחרת. העלה היבש הזה, ששוכב על האדמה ומואר מאחור, נראה כל כך שלֵו.
זה רגע כזה של סוף יום, כשהטבע מראה את היופי שלו גם בדברים שנראים אולי סיימו את תפקידם.

ולסיום, משהו קצת שונה. לראות את הירח מבין הענפים תמיד מקסים אותי.
יש בזה משהו מסתורי ושקט. מה שמזכיר לי שתמיד יש מה לצלם,
גם כשנדמה שהכל חשוך או אפור.
אז בפעם הבאה שאתם יוצאים החוצה בקיץ הלוהט הזה, נסו לעצור לרגע כשמשהו מושך את העין שלכם. לפעמים, הרגעים הקטנים האלה, שתפסנו בעדשת הסמארטפון, הם בדיוק מה שמזכיר לנו את היופי שיש סביבנו, גם בתוך החום הגדול.
אם גם אתם אוהבים לצלם עם הטלפון ולא רוצים להסתובב לבד, הצטרפו אלי לסיורים מודרכים, אחת לחודש, לאחר כל שני סיורים אתן לכם משוב על הצילומים שלכם.
יהיה כיף, אני מבטיחה :-)
מה הכי מושך את העין שלכם כשאתם מטיילים בחוץ בקיץ? שתפו אותי!

























תגובות