חתך הזהב כחלק מרזי הקומפוזיציה

ישנם הרבה כלים חשובים כעמודי תווך בשפת הצילום, אחד מהם הוא המושג "חתך הזהב".

זהו מושג שגילה ככל הנראה אחד מתלמידיו של הפילוסוף היווני פִּיתָגוֹרַס לפני כ-2,500 שנה ואף כונה "הפרופורציה האלוהית".

הוא שם לב שבני האדם הכי אוהבים צורה של מלבן שהיחס בין צלעותיו הוא יחס חשבוני של 1 ל-1.618. היחס הזה שיוצר "מלבן הזהב", יחס שמתקבל מחלוקת האורך שלו ברוחבו, התגלה כיפה בעיני אנשים בכל העולם. זהו "יחס הזהב" או "חיתוך הזהב", שמופיע במקומות רבים ובלתי-צפויים. התבוננות במלבן הזהב ממלאת בני האדם בתחושה של יופי ופרופורציה.

אחת ההוכחות לכך נמצאת ברישום מפורסם של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490 האדם הוויטרובי. הרישום עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל לשלמות ולהרמוניה.

היחס ההרמוני הזה קיים גם באדריכלות הקדומה, גם בטבע, בעצים וצמחים וגם בבעלי חיים מסוימים.

הוא קיים גם בגוף האדם, למשל בעצמות כף היד ניתן למצוא את יחס הזהב בין עצם לעצם.

ביטויים של חתך הזהב ניתן למצוא באמנות ביצירות מסוימות, מה שהופך את היצירה לנעימה יותר לעין המתבונן ולאיכותית יותר.

אם מתחשק לכם להיכנס להסברים עמוקים על הנושא, והוא מרתק, כנסו לסרטון הזה:

ואם אתם ממש פריקים של נושא המתמטיקה ונושא הפרופורציה האלוהית, כנסו לפה:

אני אסביר כאן את ההקשר של כל עניין חתך הזהב לצילום.

חתך הזהב בצילום

אם תתבוננו בצילומים שלכם או של חבריכם, קרוב לוודאי שתמצאו שברבים מהם הנושא נמצא במרכז התמונה ולרוב הוא גם גדול וממלא חלק נכבד ממנה.

מי שכבר למד צילום או אומנות, יודע שהעין האנושית דווקא אוהבת לראות את הדברים בשליש ולא באמצע.

נסו לשים את הנושא שלכם בשליש התמונה, תיווכחו מיד שפתאום יש לכם אפשרות להכניס עוד דברים ברקע שיכולים להשלים את הסיפור בתמונה, להכניס אווירה ולתת פרופורציות הרבה יותר נעימות לדברים.

למעשה אנחנו משתמשים בחוק חתך הזהב בצילום ע"י חלוקת הפריים לתשעה חלקים שווים, ע"י כך אנו ממקמים את הנושא שלנו באחד השלישים ויוצרים תמונה יותר מאוזנת ויותר יפה לעין.

בחלק גדול מהמצלמות ניתן להפעיל Grid Line כדי שהקווים יופיעו בעינית ויעזרו לנו למקם את הנושא שלנו.

קווים אלה גם עוזרים לנו להחזיק את המצלמה ישר כדי למנוע מצב בו קו האופק שלנו נוזל.... דבר שלעין האנושית מאוד קשה איתו, הסטודנטים שלי כבר מורגלים ושומעים את הקול הקטן בראש שלהם "ליישר מצלמה! שהים לא יישפך לכם!"

בצילומי נוף כדאי מאוד להחליט איזה חלק של התמונה יקבל שני שליש וכך לחלק את הפריים מלמטה למעלה. אם נמקם את קו האופק באמצע, הצילום יהיה פושר ולמעשה לא נכוון את הצופה לחלק עליו אנחנו מדברים בתמונה.

אם השמיים הם החלק שמעביר את המסר, כדאי לתת להם יותר מחצי תמונה ולהפך.

כמובן שכל חוק ניתן לשבור, בעיקר אם זה משרת את המסר שלנו, ניתן להקצין את החלוקה ולתת יותר מ2/3 לחלק הארי של התמונה....

ואיך זה מתבטא בצילום אנשים

כשמצלמים דמות, גם כדאי להניח אותה על אחד מהשלישים, ימין או שמאל ולהשתדל שהעיניים ימוקמו בשליש העליון של התמונה,

מיקום בשליש שובר את הבנליות ומאפשר לנו להכניס ברקע דברים שמספרים על הדמות.

דבר חשוב לא פחות, כשהדמות שלנו פונה לכיוון מסוים, רצוי מאוד להניח אותה בשליש הנכון, כך שהמבט שלה יישאר לכיוון פתוח של התמונה והמסגרת לא תהיה קרובה אליה.

אם אתם אוהבי טבע ובעלי חיים, גם בצילומים מסוג זה תרוויחו בחלוקת הפריים לפי חוק חתך הזהב.

ברגע שאנחנו ממקמים את הנושא שלנו באחד השלישים, אנו מתייחסים לכל הפריים ובונים קומפוזיציה יותר מעניינת ופחות צפויה. מה שנכנס בשאר התמונה תמיד מביא איתו עוד צבעוניות ועוד אווירה.

איך ניתן לשלוט בנקודת הפוקוס המצלמה

כדי שנוכל לעשות פוקוס על הנושא כשהוא בשליש, יש אפשרות ברוב המצלמות להזיז את נקודת הפוקוס למקום בו אנו רוצים את החדות.

(תמונת הסבר הפוקוס לקוחה מפה)

במצלמות בהן אין את האפשרות הזו, אתם יכולים למקם לרגע את הנושא במרכז, ללחוץ חצי לחיצה (נועלת את הפוקוס) וכשהמחשף חצי לחוץ להזיז את המצלמה על אותו המישור (מבלי לשבור את המישור ביחס לנושא) ימינה שמאלה למעלה למטה כדי לבנות את הקומפוזיציה הרצויה לכם ולהמשיך את הלחיצה עד הסוף כשאתם ממוקמים סופית.

זהו הפעם, צאו לצלם וזכרו, שלא יישפך לכם הים :-)

קיץ נעים לכולנו!

אם גם בכם קיים החיידק של הצילום, מיד לאחר חופשת הקיץ נפתח קורס מתחילים נוסף בכפר סבא, יש עדיין מקום בקבוצה, בואו ללמוד איתנו, יהיה הכי כיף בעולם!

להרשמה ופרטים נוספים, הירשמו פה