איך לצלם את הילדים בפורים
פורים לנו נשכח את הכל...
חג פורים הוא החג האהוב ביותר בקרב הילדים וגם עבור חלק נכבד מהמבוגרים שבינינו זוהי הזדמנות לתת דרור לדמיון והיצירתיות ולעיתים אף להגשמת פנטזיה...
זהו החג הכי שמח, הכי צבעוני והכי יצירתי שיש לנו.
כל אימא יודעת שחודשיים לפחות לפני החג מתחילים הדיונים בבית, למה אתחפש השנה?
הילדים עפים עם הדמיון והרצון להיות מישהו אחר ולו רק ליום אחד ומיוחד.
אצל הבנות זה תמיד יכלול מלא איפור ותכשיטים ושמלות מפוארות, שלא לדבר על דמויות מפסטיגלים וכיו', ואצל הבנים שבחבורה זה בדרך כלל יכלול איזה גיבור על או דמות בולטת מאחד הסרטים האחרונים שראו ואהבו.
לשמחתי הבת שלי לא הולכת אחרי הזרם ורוצה תמיד להתחפש למשהו אחר. משהו שאף אחד לא יחשוב עליו ולא כזה מפורסם, משהו ייחודי.
הרעיונות שלה הרבה פעמים נושקים את הרצונות שלי שמחזירים אותי לשחר ילדותי ולתחפושות שהיו פעם.
לפני שנתיים היא החליטה עם כמה חברים וחברות בכיתה להקים שבט אינדיאני, כשהיא כמובן מגלמת את פוקהונטס, והחבר הכי טוב שלה מככב כראש השבט.
זה היה מקסים לראות חבורת ילדים כשבט בעיקר כשכל אחד מהם לבש בגדים אחרים ועדיין היה אינדיאני לכל דבר.
אז אני כמובן נרתמתי להכנת התחפושת וכמו Handy Women (אני רק מחכה שיבקשו ממני להכין משהו), הכנתי לה חץ וקשת מהסוג שאי אפשר לקנות בכפר השעשועים.
מצאתי לה שרשרת באחד השווקים שהכי תואמת את הדמות שלה ושזרתי לה חוטים בצבע טורקיז (הצבע שהיא הכי אוהבת) בצמות.
כמו בכל שנה אני נקראת אל הדגל לבוא לצלם בביה"ס או בגן. כל ההורים יודעים שאם אני שם אין מה לדאוג, כל ילד יקבל תמונה מנציחה ומנצחת מהתחפושת שלו.
וזה בעצם מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה.
יודעת שכל הורה רוצה לצלם את הילדים שלו מחופשים והרבה פעמים התמונות יוצאות לא מוצלחות וכולם מתאכזבים.
יש את אלה שבוחרים ללכת להצטלם בסטודיו ולהנציח את התחפושות. אני פחות מתחברת לצילומים האלה, מאמינה יותר בצילומים אותנטיים ולא בהעמדות ותלישת הדמויות מהסיטואציה.
אז בואו נתחיל עם הטיפים שיעזרו לכם לצלם לבד את הילדים ולחסוך כסף ואנרגיה על צילומי סטודיו.
אחד הדברים הכי חשובים בצילום הוא האור. הרי זה כל העניין בצילום. אופי האור המשליך על אופי התמונה.
כדי לקבל פרטים מלאים בכל הדמות והרקע, צריך לצלם באזור בו התאורה שווה, כלומר לחפש מקום מוצל (לא מידי) שבו התאורה אחידה ואין פערים בין שמש וצל.
בכלל לצלם מישהו בשמש ישירה זה בעייתי, השמש גורמת לצללים לא מחמיאים על הדמות עצמה, בעיקר מתחת לצוואר והעיניים.
בהרבה מקרים אני רואה תמונות שהעמידו את הנושא בצל אבל הרקע כולו שטוף שמש, מה שגורם או לרקע להישרף ולהיות בהיר מידי (לא טוב כי העין שלנו נמשכת לכתמים בהירים ובורחת החוצה מהתמונה), או שהרקע חשוף היטב ואז הדמות מאבדת פרטים והופכת לצללית...
אם אתם מצלמים את כל הגוף כדאי ללכת אחורה ולא לצלם בעדשה הכי רחבה שיש לכם (העדשה הרחבה היא המצב שבו אתם מדליקים או מפעילים את המצלמה, גם בסמארטפון, לפני בהוצאתם את ה-ZOOM).
כדאי להאריך קצת את העדשה (ZOOM) כדי למנוע עיוותים של פרספקטיבה.
לעולם אל תצמידו את הדמות לאיזה קיר, השתדלו להעמיד את המצולם רחוק מהרקע, כדי שלא יוצרו הצללות על הקיר וכדי להדגיש את התלת מימד.
במקרה ואתם רוצים לצלם רק חלק מהדמות, פנים וכתפיים, אתם חייבים להאריך את העדשה וללכת אחורה, אחרת הדמות תתעוות וצילום מחמיא זה לא יהיה.
לגבי הקומפוזיציה, רצוי כמעט תמיד להתייחס לשלישים בתמונה (חתך הזהב) ולא להניח את המצולם במרכז.
כשאנחנו ממרכזים את הנושא, לרוב יש המון בלאגן משני צידיו והתמונה לא נקייה ומלאת הסחות דעת.
העין האנושית אוהבת ומעדיפה לראות את הדברים בשליש ולא באמצע.
הכי אני אוהבת את התמונות הלא מתוכננות, אלה הספונטניות, כשהילדים עסוקים בשלהם ואני לוכדת רגעים.
אתם חייבים להיות דרוכים ומוכנים כשהילדים משחקים ומשתוללים וללחוץ ברגע המכריע!
אם אין מספיק אור במקום בו אתם מצלמים תוכלו להיעזר בפלאש או להעלות את ה- ISO (מידת רגישות החיישן הדיגיטלי לאור), כדי למנוע מצב של מריחת תנועה וטשטוש.
למי מכם שיודע לשחק קצת בתוכנת עיבוד, אפשר לשתול את הדמות המצולמת ברקע מתאים, זה כבר ממש לשעשוע...
יש גם אתרים חינמיים שמאפשרים לשתול דמות ברקע כלשהו.
אז מה היה לנו?
מקווה שעזרתי לכם קצת לקראת החג השמח הזה שמתקרב אלינו.
ובנימה אופטימית זו אני מצרפת לכם את השיר שמתנגן אצלנו בכל פורים מאז ששחר בת שנתיים.
חג שמח לכולנו.
