הקסם שבצילום לילה

November 27, 2017

מה יש בו בלילה שכל כך קוסם לי?

זוכרת את עצמי כנערה, מתבוננת בכל האנשים שממהרים בלכתם לעבודה, גודשים את האוטובוסים, רוכבים על קטנועים, רעש של מכוניות, צפירות, רמזורים, שאון היום תמיד הרתיע אותי.

הרגשתי שאני בנאדם של לילה.

אהבתי לשמוע את השקט, להקשיב לו ולמחשבות שלי בדממה הזאת.

הכל הרגיש לי יותר שלו בלילה. בקצב שיותר נכון לי.

 

לימים לאחר לילות ארוכים ורבים ללא שינה, אובחנתי במעבדה לחקר השינה, כאדם עם שעון ביולוגי הפוך.

משמע, עירנית בלילה, רוצה רק לישון ביום...

שאלתי את המומחים מה עלי לעשות עם העייפות הזאת וחוסר האנרגיות בבוקר, התשובה היתה לקחת מלטונין כימי במשך חצי שנה ולשבת בשמש כל בוקר כדי ללמד את הגוף שעכשיו ערים!

לפי מחקרים, הסיכויים להפוך את השעון הביולוגי הם 50% 50%,

אז החלטתי להניח לזה ולמצוא את הדרך לשרוד את הימים ולהנות מהלילות.

 

כששחר הגיעה לעולם, זה לא היה פשוט בכלל, אבל כמו לכל דבר בחיים... מתרגלים.

אני עדיין מעדיפה את הלילה על היום, אולי זאת הסיבה שצילום לילה כל כך מושך אותי ועושה לי טוב.

 

אז איך עושים את זה

צילום תמונות בלילה תמיד יראה דרמטי יותר, רובנו מורגלים בהתבוננות של אור יום

והניגודיות של האור הקלוש בלילה, יוצרת אווירה קסומה ושונה, לעיתים אף מרגשת.

מספיק האור הקלוש כדי לייצר את אלמנט המסתורין בתמונה ואם יש גם דמות ורגע מכריע, הרי שקיבלנו תמונה מנצחת.

כדי להרגיש בנוח עם המצולמים ולהשיג עימם שיתוף פעולה , ממליצה לכם לקרוא את הפוסט

"איך לצלם ברחוב ולהישאר בחיים".

 

בלילה גם האנשים המסתובבים ברחובות אחרים. הם לא אותם הטיפוסים של היום, וגם אם הם אותם האנשים, בלילה ההתנהלות אחרת.

 

לצאת לצלם ברחובות בלילה זו ממש הרתפקאה. תגובות האנשים למצלמה משתנות, משהו הרבה יותר נינוח, כבר לא ממהרים ובהרבה מקרים הסכרים נפרצים ואני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות עמוקות על החיים בכלל והפרטיים בפרט עם אנשים זרים לחלוטין.

יש משהו מקרב ומחבר במצלמה, משהו שגורם למצולמים או סתם לעוברי אורח, להתקרב, לרצות להיות חלק מ... זה מתחיל בלשאול שאלות וממשיך בשיחה קולחת ומרתקת.

 

לעולם אל תשתמשו בפלאש בצילומי לילה!

האור המלאכותי הבוקע מהפלאש, הוא אור קשה ומרוכז, אור שמבטל הצללות טבעיות ומייצר צל מאחורי הדמויות אם הן קרובות לקיר.

הפלאש מושך המון תשומת לב, הוא עושה המון "רעש" בשקט של הרחוב בלילה.

הצלם  הנרי קרטייה ברסון (אבי צילום הרחוב וה"רגע המכריע")   אמר, שלצלם עם פלאש ברחוב זה כמו להיכנס לקונצרט עם רובה...

 

הרעיון בצילום רחוב הוא להתמזג עם הסביבה וההתרחשויות ובטח לא להתבלט כמו מגדלור...

כשאנחנו מצלמים ללא פלאש, רוב האנשים שעוברים לידנו אפילו לא יודעים שהם בתמונה, ההיפך הוא הנכון, אם נשתמש בפלאש ונכריז: "אנחנו פה ומצלמים"!

 

אל תגזימו ב- ISO  גבוה 

ISO- משמעו מידת רגישות החיישן לאור, כשהוא גבוה אנחנו יכולים לצלם בתנאי אור קלושים יותר במהירויות תריס גבוהות יחסית, אבל, ויש פה אבל גדול מאוד!

ISO גבוה מוריד את איכות התמונה. הוא יוצר "רעש" דיגיטלי (מן שלג גרעיני), מוריד משמעותית את הקונטרסט ופוגע גם בכושר ההפרדה והחדות.

אין שום סיבה להעלות אותו גבוה כל כך בצילומי לילה.

לילה צריך להתקבל חשוך כפי שהוא, אחרת מה הטעם...

 

אם מצלמים עם חצובה מונעים את הטשטוש כתוצאה מחוסר יציבות של הצלם והדמויות שנמצאות בתנועה יכולות להימרח, זה רק יגביר את הדרמה והמסתורין וייתן תחושה דינאמית ומציאותית יותר בתמונה.

 

כמובן שבחירת ה-ISO מותנית בהמון גורמים ומידת ה"רעש" הדיגיטלי תלוייה בדגם המצלמה והאיכות שלה.

אני אישית מעדיפה לצלם בלילה ברגישויות נמוכות יחסית ולהשתמש בחשיפות ארוכות.

השתמשו באור פנסי הרחוב והפכו אותם ליתרון שלכם.

בצילומי לילה תמיד ישנם האיזורים המוארים יותר מפנסי הרחוב ואלה החשוכים המייצרים את הדרמה.

רצוי שבזמן הצילום הנושא (הדמות) שלכם יהיה ממוקם מתחת לאחד מהפנסים, אלא אם כן אתם רוצים לייצר צלליות ואז צריך שהאור יהיה ממוקם מאחוריהם ולא מולם.

 

התמקמו וצרו קומפוזיציה מראש, מדדו את האור וחכו ל"רגע המכריע".

לעולם לא נצליח ללכוד תמונה טובה אם נרדוף אחרי מושאי הצילום שלנו.

הדרך היחידה להצליח ולעשות זאת נכון, היא להיות מוכנים מראש וללחוץ ברגע הנכון.

 

אתם עוד פה? קדימה צאו לרחובות, קחו חצובה ואת המצלמה, לבשו חיוך על פניכם ולכו לצלם, כולם מחכים לכם!

 

Please reload

לא רוצים לפספס את הפוסט הבא? הרשמו פה
רוצים ללמוד צילום?
קורס או שיעור פרטי?

דרך העדשה

סדנת צילום לארגונים ולגופים פרטיים

להתבונן, לחקור, לכוון ולהקליק!

השראה ופיתוח מודעות, מימוש עצמי דרך עדשת המצלמה

פוסטים אחרונים

January 9, 2018

Please reload

ארכיון הבלוג