G-SRK23G8B5N G-SRK23G8B5N
 

בדרך לעצמי - פשוט להיות

זה היכה בי בלילה,

כשנפרסו מעלי שמיים זרועי כוכבים, כאלה שכבר מזמן שכחתי שיש בכלל.

בימי שיגרה אני רואה כוכב שניים, לא הרבה יותר ולרגע היה נדמה לי שאני נמצאת ביקום אחר, במקום קסום בו הכל אפשרי. לא רציתי שהרגע הזה יחלוף, למרות שהרוח הקרה שנשבה הכתה קור בעצמותי, לא היה לי אכפת. רציתי להיות שם, בהוויה הזו, בה שמיים אחרים מבשרים רק טוב.

קשה לי לתאר את החוויה שעברתי שם במדבר, אולי כי היא היתה הרבה מעבר למה שציפיתי כשלירון (אלעד) בישרה לי שאני אחת המנחות בסדנאות של בדרך לעצמי,

וזאת למרות ההתרגשות הגדולה שאחזה בי מהרגע בו פגשתי את לירון לראשונה, והבנתי שאני עומדת להעביר את הסדנה המיוחדת שלי במדבר, כחלק מאירוע קונספט ענק לנשים בו יהיו מנחות נוספות, כל אחת מהן עולם ומלואו.

ועדיין לא יכולתי לתאר את מה שיהיה שם כפי שהיה...

מנחות הסדנאות- הצוות - אחיותי למסע ולחיים

זה התחיל במפגש מקדים שלנו המנחות עם לירון בחדר הפלאות, חדר קסום בניצנה המכיל בתוכו חלק גדול מהאוספים של אביה של לירון, שהיה צלם ואספן ולאחר מותו החליטה לירון לרכז את הכל בחדר פלאות שמתפקד כמין מוזיאון אינטראקטיבי בו אין הסברים כתובים, רק העיניים והידיים מגלות לאט לאט מה נמצא מולן.

שרית חביב שהיא אחת הנשים המיוחדות והמוכשרות שחיה פה ביננו, מיד ניגשה למכונת הכתיבה ואיפשרה לי ללכוד אותה בעדשת המצלמה שלי, כשהיא משתובבת לה בעולם של "כאילו".

ברגעים כאלה העולם פתאום נראה יותר מצחיק ואפשרי...

ממליצה לכל אחד ואחת מכם לבקר שם, דבר כזה עוד לא ראיתם!

אחרי פינוקים של בוקר נסענו לחאן בארותיים שם הכרנו אחת את השנייה וכל אחת העבירה טעימה מהסדנה שלה.

ענבל מסקין טורקניץ- סדנת ליבוד רגשי

סיגל עברי הר ציון- סדנת מסע בזמן- כל אחת בדרכה

שרית חביב- סדנת אני נוכחות

תמרי סלונים ליבס- סדנת לוחות השראה וחזון

שירלי אשכנזי- סדנת מסע הגיבורה

אתי ארניאס- סדנת יצירתיות, יצריות, ספונטניות ומה שביניהם

אסטרז'ה- סדנת תנועה- נחל זורם

רוצה לשתף אתכם שתוך דקות ספורות נוצר בין כולנו חיבור משפחתי ממש, משהו לא ברור, ש"האשמה" בו היא לירון, שנסעה בכל הארץ וליקטה בפינצטה כל אחת מאיתנו. כנראה שבכל אחת יש את המשהו הזה שלירון חיפשה והוא הדבק שחיבר אותנו באהבה גדולה לסוג של משפחה, אחיות למסע, אחיות לחיים.

הדרך למדבר

יום חמישי, חמש בבוקר אני כבר על הרגליים, קפה ראשון נלגם תוך כדי סידורים אחרונים לפני הנסיעה.

יצאתי מהבית ובחוץ עדיין חושך וקרררר, מזמן לא קרה לי....

לנסוע ולראות את השמש זורחת לראשונה מעל גדרה, גם זה חדש לי...

השמש מסנוורת אותי ומקשה עלי לראות את הכביש, אני חוטאת ומפעילה את המצלמה של הטלפון רק כדי ללכוד תמונה אחת מהמחזה המרהיב הזה.

מיד חוזרת להתנהג בהתאם ומחזירה את ה-WAZE למסך.

חאן בארותיים

אחרי נסיעה ארוכה אני מתחילה להרגיש את השינוי, השינוי באווירה, במראות, באנרגיות,

המדבר כבר כאן והוא נעים לי. עכשיו כבר מותר לעצור לרגע, להתבונן, להקשיב לטבע, לקחת כמה רגעים להתרגל לקצב האחר, לנשום את האנרגיה המאפשרת ופשוט להיות. פה, ברגע הנוכחי.

המראות שקיבלו את פני בחאן היו מלאי צבע וחיוכים. לירון פשוט דאגה להכל, אבל ממש הכל.

כל החאן היה מקושט במיוחד עבורינו וקבלת הפנים היתה חמה ואוהבת כמו שרק לירון יודעת.

שער כניסה המגדיר את המעבר מהמקום ממנו באנו למקום אליו אנחנו נכנסות, שלטים מלאי משפטי השראה וחזון, עמדת פרחים בה כל אחת יכולה לבחור איך תראה הקשת שלה, בר עם ירקות ופירות תוצרת מקומית, ומדורה אחת מרכזית בה יושבים קבע קנקני תה וקפה כמו שצריך במדבר.

את כוס התה הראשונה שלי לגמתי עם אהובותי סיגל עברי הר ציון ושרית חביב שישנו שם לילה קודם וחיממו את ליבי.

אורחות המדבר

את האירוע פתחה מיכל סנונית שסיפרה לנו איך כתבה את הספר "ציפור הנפש". איך למעשה הסיפור פשוט הוכתב לה מלמעלה אחרי שנים שרצתה לכתוב אותו ולא ידעה איך.

אח"כ היא הקריאה לנו את כל הספר וריגשה את כולנו ואז הפתיעה אותנו לירון ונתנה לכל אחת מהמשתתפות ספר משלה ומיכל ישבה והקדישה לכל אחת מאיתנו את ספרה המרגש והכל כך חשוב.

לא הספקנו לווסת את התתרגשות ממיכל וההפתעה ומולנו עמדה גלית בנגלס המופלאה והתחילה לספר לנו את סיפורה האישי- "דגת הזהב".

סיפור אנושי נוגע ללב לכל מי ששומע אותו ומזכיר לנו שכולנו אנשים וכולנו יכולים להצליח ולככב וברגע אחד ליפול לתהומות ודווקא ברגעים אלה אנחנו מוצאים כוחות ויכולות שלא ידענו שקיימים בנו וכמו עוף החול נעמדים שוב על הרגליים וחוזרים ללכת.

גלית ריגשה אותי כל כך שאפילו לא עצרתי לצלם אותה, לא בזמן שהופיעה לפחות, כי בבוקר מוקדם הספקתי ללכוד אותה בתמונה אחת, שמעבירה את העוצמות והפשטות שלה .

סדנת דרך העדשה- יום חמישי

את הסדנה שלי התאמתי במיוחד לסופ"ש הזה. הראיתי למשתתפות בה את הדרך להשתמש במצלמה ככלי מכונן לשיקוף, לביטוי אישי ולהגשמה. בעזרת המצלמה אנחנו יכולים להתבונן על עצמנו ועל א/נשים אחרים בחיינו באור חדש. התבוננות מהסוג הזה תורמת רבות להעלאת המודעות, משפרת את ההערכה העצמית ומאפשרת הבעה רגשית ותקשורת מקרבת עם עצמנו ועם הסביבה.

את הסדנה הראשונה שלי העברתי בצהריים בחדר קסום שהכיל אותנו ברכות של מדבר עם אור קטן מהחלון וקנקן תה חם במרכז השולחן. חדר שבתוכו נרקמו קשרים אמיצים, נאמרו מילים מחבקות ונצפו תמונות של המשתתפות, שנסקו לגבהים חדשים בעקבות המשימות הצילומיות שנתתי להן.