האיימיש

כמה אהבנו להתרוצץ בבית הקטן בבני ברק אצל דודה שנדי. לשנדי-נני(דודה שנדי) היו 8 ילדים, "דוסים" של ממש,(כולם בני דודים של אבי) ובכל פעם שנסענו לבקר אותם השתוללנו עם הנכדים שלה כמו משוגעים. הם רצים מפינה לפינה בבית כשהציציות משתרכות מחולצתם, מתנדנדות לכל עבר ואנחנו עוקבות אחריהם בחצי מבוכה עד שעוברת כשעה ואנחנו מרגישות שוב כבנות בית ומרשות לעצמנו להשתולל ביחד איתם. היתה שם מרפסת מאוד ארוכה וצרה, ככה לפחות היא זכורה לי כילדה... שם היו מרוכזים כל הצעצועים ותמיד היה הומה בבית הזה. לפחות כשאנחנו היינו שם. אולי זה כי תמיד ביקרנו אותם בחגים ואולי כי פשוט יש להם מלא ילדים, תמיד. הבנות היו לבושות שמלות ומאוד מנומסות ושקטות, ביישניות יש לומר. אנחנו היינו יותר דומות לבנים אני חושבת, השתוללנו כמותם ולא חו

© Created 2016 by Avital Engel.