עכשיו כמו אז

את הפוסט האחרון שלי פרסמתי ב-GreyTimes Magazine‎‏, נתבקשתי ע"י אחת מבעלות הבלוג גלית שול לכתוב כתבה על צילום בשחור לבן ומה המשמעות עבורי. להשתמש בפוסט שכבר כתבתי על צילום בשחור לבן פה בבלוג נראה לי כמו למחזר והחלטתי להרים הפקה באופן מיוחד עבור זה. רציתי מאוד שזה יהיה משהו אחר, לא שגרתי, לא מפה, לא מעכשיו. משהו שבאמת מתחבר לי בשורשיו לצילום בשחור לבן. מחשבותי נדדו לכל מיני מחוזות יצירתיים עד שנעצרתי בסרטי הפילם נואר. אם לא קראתם את הפוסט המדובר, אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן. סיגל עברי הר ציון, חברה טובה, קולגה ושחקנית בדם, שהתייצבה מיד לצידי לצורך הפקת הצילומים, הביאה איתה כל מה שרק אפשר לחלום שיהיה לך בשנת 2017 מהתקופה של אז... בגדים ואביזרים בלי סוף ומצברוח שנרתם למשימה עם כל הלב והנשמה. והר

מסע בזמן לתקופת סרטי ה-FILM NOIR

נתבקשתי ע"י המגזין "גריי טיימס" לכתוב כתבה על צילום בשחור לבן, זה עשה לי "חשק" לחזור בזמן לתקופת סרטי FILM NOIR (סרטי שנות ה 30-40 מסתורין ודרמה בשחור לבן) וככה מצאתי את עצמי עושה את זה יחד עם חברה טובה וקולגה שלי, סיגל עברי הר ציון בסקרנות והתרגשות רבה. איפה מצלמים? לסיגל הלוקיישן היה ברור... חוזרים ל"גשר הישנה" !!! אתר המורשת והתיירות שעדיין מחובר אצלה לדם, כאחת שעבדה שם 16 שנים. עוברים את גדר המערכת, חוזרות לתקופת השלטון התורכי והמנדט הבריטי, אין מדוייק יותר מלצלם שם במבני האבן האפלים וליד הגשרים ההיסטוריים. כל השאר פשוט, סיגל אורזת 2 מזוודות עם בגדים תקופתיים ואוטו מלא אביזרים לתפאורה ואווירה. אני אורזת שתי מצלמות ותאורת סטודיו ומצפינה. שתינו קפה של בוקר במסעדת רוטנברג וחזרנו בזמן... אפ

© Created 2016 by Avital Engel.